אמנות בינלאומיות בנושא דיני משפחה
אמנות בינלאומיות בנושא דיני משפחה
כדאי לדעת על הצורך אותו משרתות האמנות הבינלאומיות ועל התפקיד בו לוקחים חלק עורכי הדין בנושא, בדגש על אמנות בינלאומיות בנושא משפחה.
אמנות בינלאומיות - צורך
האמנות הבינלאומיות עונות בדרך כלל על חוקי האדם וזכויות האדם ומשמשות הגנה בסיסית על זכויות האדם, חירותו, זכויות גופניות, כלכליות , אזרחיות, פרטיות וציבוריות אשר המטרה של כולן לגרום לנו להרגיש בטוחים ושווים אחד לשני. האמנות הללו הן אמנות בינלאומיות, אך יחד עם זאת ניתן לראות מדינות רבות ומקרים רבים בהם ישנה סטייה מהאמנה בחיים האישיים ואפילו בעבודה, כאן בדיוק החוק נכנס לתמונה ומטפל באותם מקרים בצורות ואופנים שונים בהתאם למקרים.
אמנות בינ"ל בנושא דיני משפחה שישראל חברה בהן
אמנות האג השונות:
1. סדר דין אזרחי, משנת 1954.
2. ניגוד דינים בעניין צורת סידור צוואות, משנת 1961.
3. ביטול הדרישה הקיימת להתיר מסמכים ציבוריים זרים, משנת 1961.
4. שימוש בחוץ לארץ במסמכים שיפוטיים וחוץ-שיפוטיים בנושאים אזרחיים או מסחריים, משנת 1965.
5. נושא מתן עדות בחוץ לארץ בעניינים אזרחיים או מסחריים, משנת 1970.
6. היבטים אזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, משנת 1980.
7. הגנה על ילדים ושת"פ בנושא אימוץ בין מדינות, משנת 1993.
חברות ישראל באמנה הבינלאומית בנושא זכויות הילד:
ישראל חתמה בשנת 91' על אמנה בינלאומית בנושא זכויות הילד. על פי נוסח האמנה, על המדינות החתומות לערוב לזכויות של כל ילד, אשר יכול לגבש דעה משלו, להביע את הדעה בחופשיות, בכל נושא הנוגע לו עצמו. יתר על כן, על המדינות להקפיד כי יינתן משקל ראוי לדעתו של ילד, תוך התחשבות בגילו ובמידת הבגרות שלו. עוד קובעת האמנה, כי המטרה היא לתת לילד הזדמנות להשמיע דברו בכל הליך שיפוטי או מנהלי הנוגע אליו עצמו, אם במישרין ואם בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים, באופן ההולם להליך המשפטי במדינה הנוגעת בעניין.
אמנה בדבר זכויות אישה יהודייה בעניין בחירת הערכאה בה יוכרע עניין מזונותיה:
בישראל קיימת הקבלת סמכויות דין בין בית דין רבני לבין בית משפט למשפחה. שני הגופים רשאים לדון בעניין המזונות המגיעים לאישה גרושה. מקובל שאם מקדים הבעל את האישה ומגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, ומכיל בתביעתו גם את עניין המזונות, אזי גם בנושא המזונות של האישה, ידון אותו בית דין. זה הרקע לביטוי "מירוץ סמכויות": הניסיון להגיש ראשון את תביעת הגירושין בערכאה הנוחה לכל צד.
בית המשפט למשפחה במחוז ת"א הוציא בינואר 03' פסק דין המבקר את המצב הקיים, ומזכיר את מחויבותה של ישראל לאמנה הבינ"ל בעניין ביטול כל אפליה נגד נשים (מ-1979). אמנה זו נכסה לתוקפה בישראל בנובמבר 1991. ולפיכך על המדינה למנוע כל ניסיון להפלות אישה, כולל בחופש שלה לתבוע מזונותיה.
כדי לחזק את הטענה, נאמר עוד כי: "סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות האישה מכוח כריכת מזונות האישה בתביעת הגירושין, היא פרי חקיקה אזרחית, דהיינו סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג – 1953, ואין לה כל קשר לדין העברי המהותי."
בנוסף, הביע בית המשפט את העמדה, כי מדינת ישראל מחוייבת למנוע סיטואציה של: אפליית נשים בעניין כריכת שאלת המזונות שלהן בתביעת הגירושין שהגיש הבעל.
יתר מכך, הוסיף בית המשפט, כי על פי האמנה מחויב בית המשפט להימנע מלאפשר אפליה כזאת, ועל כן צריך לאפשר לאישה לברר את התביעה שלה למזונות בערכאה המוסמכת בה היא בחרה.
ישראל מחויבת על פי המשפט הבינלאומי, להבטיח שוויון זכויות לנשים
האמנה בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, משנת 1979, אשר נתקבלה ע"י העצרת הכללית של האו"ם, הינה כמו מגילת זכויות לנשים, והיא הפכה לבת תוקף בישראל ביום 02/11/1991. אמנה זו מבטיחה שוויון מלא לנשים בכל המגזרים ואי הפלייתם על רקע מגדרי. לאחרונה ניתנה פסיקת בית הדין לעבודה כי לא ניתן לפטר אישה שעבדה באוניברסיטת בר-אילן למרות כי הגיעה לגיל פרישה והיא רשאית לשקול להישאר ולהמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה ומעבידיה נקנסו בסך של 50,000 ש"ח.
טופלת בניגוד לחוקי אמנה בינלאומית- מה ניתן לעשות? ובכן, פגיעות הנוגדות את האמנות הבינלאומיות מתרחשות לצערנו פעמים רבות במסגרת העבודה והבילוי כאחד, לא פעם אנו חוזים באפליה על בסיס מגדרי, על בסיס האמונה והגזע. פגיעות כאלה אינן חוקיות ונחשבות לעברייניות. בכל הקשור לאפליה בעבודה או פיטורין על בסיס הגורמים הנ"ל ניתן לפנות לעו"ד ודרכו לערכאות המשפטיות לצורך השבה לעבודה או פיצויים בגין ההתנהגות המפלה, הנוגדת את האמנות הבינלאומיות.
יש לכם שאלה נוספת? לא בטוחים לגבי זכויותיכם?
צרו קשר עוד היום או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם